כיבוש יריחו - מסורת ישראל
I'm a paragraph. Click here to add your own text and edit me. It's easy.
הסיפור מצית הדמיון על כיבוש יריחו והפלת חומותיה אחרי שבעה ימים של הקפת העיר ותקיעה בשופרות, מהווה השראה ליצירות רבות בתרבות המערבית.
בחלק זה נראה בקצרה כיצד בא כיבוש יריחו לידי ביטוי במנהגים והלכות במסורת ישראל. בחלקים הבאים נעמוד על הקשר בין כיבוש יריחו לאמנות, למוסיקה ולצבא.
מסורת ישראל
המשנה במסכת ברכות קובעת כי "הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל אומר ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה" (ברכות פ"ט). הגמרא מביאה רשימה של מקומות העונים לדרישה זו וביניהם "חומת יריחו שנבלעה". על כל אותם המקומות אומרת הגמרא כי "צריך שיתן הודאה ושבח לפני המקום" (בבלי ברכות נד, ע"א).
על פי התלמוד הירושלמי גם בסוכות יש זכר לכיבוש יריחו. בכל יום של סוכות היו מקיפים את המזבח בבית המקדש הקפה אחת עם ארבעת המינים. ביום השביעי של סוכות, בהושענה רבה, "אותו היום מקיפין את המזבח שבע פעמים. א"ר אחא זכר ליריחו" (ירושלמי סוכה ד, הלכה ג).
טרם כיבוש יריחו חנה עם ישראל בגלגל ועשה את קרבן הפסח. (יהושע ה, י). נראה מהפסוקים כי יריחו נכבשה אחרי הפסח (יהושע ה-ו). ואמנם, הפיוט "ובכן ואמרתם זבח פסח" הנאמר בליל הסדר מציין כי יריחו הייתה "מְסֻגֶּרֶת סֻגָּרָה בְּעִתּוִתֵי פסח".[1]
[1] רבי אלעזר הקליר במאה ה-6